חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"פ 11163/08

: | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
11163-08
4.1.2009
בפני :
א' רובינשטיין

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד דגנית כהן ויליאמס
:
דוד סל
עו"ד זיו גלעד
החלטה

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא) מיום 29.12.08 בב"ש 884-12-08 (במסגרת ת"פ 866-12-08).

ב.        ביום 2.12.08 הוגש כנגד המשיב כתב אישום, המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע, יבוא סם מסוכן, והחזקת סם שלא לשימוש עצמי. נטען, כי במסגרת קשר שקשר המשיב עם אחרים, אמור היה המשיב לקבל באמצעות הדואר חבילות גדולות של קוקאין ולהעבירן לאדם אחר; וכי ביום 22.10.08 נשלחה למשיב חבילה מפנמה, המכילה 7.106 ק"ג קוקאין, אותה ניסה המשיב לאסוף מרשויות המכס. כן נתפס בבית המשיב סם מסוג חשיש במשקל 23.90 גרם.

ג.        עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצר המשיב עם תום ההליכים. ביום 2.12.08 הורה בית המשפט על מעצר עד להחלטה אחרת, ועל הגשת תסקיר מבחן. בדיון ביום 22.12.08 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, למצער לגבי העבירות של קשירת קשר ושל יבוא סם מסוכן. בהחלטה מיום 29.12.08 קבע בית המשפט, כי קיימת מסוכנות סטטוטורית נוכח טיב העבירות. צוין, כי לא נטען לעילת מעצר נוספת, קרי חשש להשפעה על עדים או להימלטות. אחר שמצא כאמור כי קיימת עילת מעצר, בחן בית המשפט את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. צוין, כי המשיב צעיר ללא עבר פלילי ובעל אורח חיים נורמטיבי, אשר שהה במעצר כחודש ומחצה עובד למועד מתן ההחלטה. בית המשפט נתן דעתו לתסקירי שירות המבחן: בתסקיר מעצר ראשון הובעה התרשמות חיובית מחלופת המעצר ומן המפקחים המוצעים, והם הורי חברתו של המשיב, אחיו ואחותו; בתסקיר נוסף צוינו אי-דיוקים בגירסה שמסר המשיב לשירות המבחן, והתסקיר סוכם בהעדר המלצה. חרף זאת קבע בית המשפט, כי מסוכנותו של המשיב אינה ברמה שאי אפשר לאיינה באמצעות חלופת מעצר; ובסיכומו של דבר הורה על מעצר בית מלא, בפיקוח המפקחים הנזכרים, שאושרו כולם על ידי בית המשפט לאחר שנחקרו, וכן על ערבויות מאת כל אחד מהמפקחים בסך 15,000 ש"ח, הפקדה והתחייבות עצמית מצד המשיב בסך 25,000 ש"ח כל אחת, איזוק אלקטרוני ואיסור יציאה מהארץ, וכן אפשרות לביקורי משטרה בכל עת. עלי להביע צערי כל כך שביצוע השחרור, בהחלטה שניתנה ב-30.12.08 עוכב, אך עד 31.12.08 שעה 17:00. הערר הוגש ב-31.12.08, וחייב בית משפט זה לשמוע אותו, בסד זמנים, בסמוך ל-17:00 בו ביום;ראו גם חיה זנדברג, פירוש לחוקי המעצרים (תשס"א-2001), 48-47. לדעתי, בכבוד, היה על בית המשפט ליתן 48 שעות כפי שמאפשר הדין, גם אם סבר - כפי שציין בהחלטתו - שהפרקליטות יכלה לפעול קודם לכן.

ד.        בערר ובדיון נטען, כי אין בחלופת המעצר כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב. זאת, בעיקרו של דבר, נוכח התחכום המעורב בפרשה, סתירות שנתגלו כנטען בהודעותיו של המשיב, והימנעותו של שירות המבחן מהמלצה על שחרור לחלופה. עוד נטען, כי קיים חשש לשיבוש הליכים, ובין השאר להימלטות. באת כוח המדינה פירטה את השתלשלות המקרה - הכחשה מצד המשיב במשך מספר ימים ולאורך ארבע הודעות, ואחר כך, בגירסה חמישית, טענה להלוואה בשוק האפור, שבגינה נאלץ המשיב נאלץ לאסוף את החבילה מן הדואר - וקדמה לכך חבילה נוספת - כדי למחוק את חובו. לא נמסרו פרטים על המלוה ועל המעורבים האחרים, וטענת החשש מהם - ומכאן הסתרת שמם - אינה, לשיטת המדינה, טענה; מדובר בסם מסוכן, במעשים לאורך זמן, ובמידע שקרי לגבי שירות המשיב בצה"ל לשירות המבחן, ולכך מצטרפים ריבוי החובות והקשר אל השותפים הנעלמים. כל אלה, כך נטען, מציבים סימן שאלה לעניין השחרור. לכך מצטרף שימוש קבוע בסם, שהמפקחים המוצעים בחלקם ידעו עליו ועוד, החותן המיועד, הנועד גם לפיקוח נטל הלוואה בשוק האפור - האם ניתן לסמוך עליו?

ה.        לשיטת המשיב, מנגד, רבים הנוטלים הלוואות בשוק האפור; אין על פי הראיות אינדיקציות לסחר סמים ולשיבוש. המשיב אדם נורמטיבי, ומה שמסר לשירות המבחן לגבי שירות בצה"ל תיקן מיוזמתו, ומכל מקום בתקופה ששירת היה השירות תקין, כפי שמעיד עליו מפקדו במכתב שמסר. את המסוכנות ניתן לאיין, כך נאמר, בחלופת מעצר - ואין חשש למעשים דומים בעתיד.

ו.        אודה כי התלבטתי מאוד בתיק זה. עיינתי בראיות, ויכולתי להבין מדוע נאבקת המדינה על המעצר, נוכח חמקמקות הגירסאות והנסתר הרב על הגלוי, תוך שבעלי הסם הנטענים נותרים עלומי שם, חופשיים ללא שיתנו את הדין, ועלולים לחזור ולהרעיל את הציבור. גם היעדר המלצה מצד שירות המבחן אומר דרשני, והרי על פי רוב לא ימהרו בתי המשפט ללכת כנגד המלצה לא חיובית של שירות המבחן, אף כי ברי שהאחריות מוטלת עליהם ולא על השירות. גם באשר לאישיות המשיב נותרו סימני שאלה. מנגד, קראתי את המלצתו החיובית של מפקדו של המשיב בצה"ל (נותרה עלומה השאלה מדוע בחר להשתחרר באמצעות קב"ן), וכן של מנהלו בחברה בה עבד. התלבטתי גם באשר למפקחים, אף שהם אנשים נורמטיביים - כלום יוכלו להציב גבולות למשיב זה, מה שלא עשו לפני כן, לא באשר לשימושו בסם שעליו אין חולק, ולא באשר להסתבכותו לכאורה בעבירה הנוכחית? ונתתי אל לבי כמובן, גם את המסוכנות הסטטוטורית והמהותית שבמתן יד לכאורה לפשע נתעב, שהוא יבוא קוקאין בכמות גדולה כל כך, כפי שצוין מעלה.

ז.        חוזרים אנו ומשננים לעצמנו את הוראת המחוקק באשר לצורך לבדוק אם אין בנמצא חלופה שפגיעתה פחותה. ועוד, נזדמן לי לומר (בש"פ 5438/07 שיבלי חוסין נ' מדינת ישראל (לא פורסם), את אלה:

"בית המשפט קמא נדרש לכך שאין המדובר באיון הסיכון אלא אך בצמצומו; אכן, אך ראו דברי השופטת חיות בבש"פ 11559/04 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) 'שבהבדל ממעצר מאחורי סורג ובריח אין לצפות מחלופת מעצר ליתן מענה מוחלט למסוכנות הנשקפת מן הנאשם. חלופת מעצר היא לעולם מענה יחסי, אך יש לקבלה אם היא מבטיחה את שלום הציבור במידה סבירה בנסיבות העניין. אוסיף, כי שירות המבחן איננו 'קבלן היעדר סיכונים', וגם לשון זהירה מצדו בתסקיר הריהי במקומה - הערכת איון סיכונים היא מרחיקת לכת, ומרבית החלופות הן לאמיתן בחינת צמצום. המחוקק נדרש לאמירה, כי המעצר בא מקום ש'לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם פחותה' (סעיף 21(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996). השגת מטרת המעצר היא, מטבע הדברים בראש וראשונה הגנה על הציבור מזויות שונות, מפגיעה בנפש וברכוש, מפגיעה בהליכי אכיפה וכיוצא באלה, וחלופות נבדקות לאור אלה. בסופו של יום נבחן כל מקרה לנסיבותיו, ובית המשפט הוא האחראי להחלטה".


ח.       איזוהי איפוא הדרך הנכונה במקרה דנא? לאחר התלבטות כאמור, ומתוך שבית המשפט קמא, בתוך עיסוקו היומיומי האינטנסיבי במעצרים, התרשם כאשר התרשם, החלטתי ללכת בדרכו, אך להחמיר במידה מסוימת את התנאים, בראש וראשונה את ההפקדה והערבויות. ההפקדה תועלה לסך 50,000 ש"ח, במזומן (לא כערבות בנקאית) בקופת בית המשפט. ההתחייבויות העצמיות יהיו, לגבי המשיב בסכום זה (50,000 ש"ח), ולגבי כל ערב בסכום 25,000 ש"ח. דבר זה בא כדי לעקור מליבו של המשיב כל הגיג של הפרה, והוא מוזהר בזאת באזהרה חמורה, כי הפרה עלולה להחזירו אל מעבר לסורג ובריח. כפי שציין בית המשפט קמא, יש לקוות כי המשיב למד לקח מן החויה ה"נעימה" שעבר במעצר, ולא יהין לפעול בניגוד להתחייבות, ולסכן גם את ממונו וממון מפקחיו. כל שאר התנאים שקבע בית המשפט קמא יעמדו בעינם, לרבות האיזוק האלקטרוני ועיכוב היציאה. אוסיף, כי אם לא הופקד דרכונו של המשיב, עליו להיות מופקד בטרם ישתחרר, ואם יש לו גם דרכון זר יופקד כמובן גם דרכון זה, ועל הדבר להיבדק על-ידי בית המשפט קמא. אני מציע למשטרה, בהמשך לדברי בית המשפט קמא, לממש את זכותה ולבקר לבדיקת מעצר הבית. בלשון פשוטה: האמון במשיב הוא מוגבל, והתנאים שנקבעו באים לצמצם ככל הניתן את הסיכוי של עבירות נוספות.

ט.       אני נעתר לערר חלקית בהתאם לאמור.

           ניתנה היום, ח' בטבת תשס"ט (4.1.09).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    מפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>